הסיפור של מורן שבתאי – מרתוניסטית תחרותית
למורן הגעתי ממש במקרה דרך חבר משותף, בנסיון ליצור שיתוף פעולה בין הקליניקה החדשה שפתחתי ביהוד- מיי מוב, לבין עולם הריצה ממנו היא באה. אני חייבת לומר שממש מההתחלה היה בינינו אחלה חיבור. מורן הגיעה אלי עם פציעה מאוד אופיינית לרצים למרחקים ארוכים- ITB syndrome . פציעה זו יכולה לנבוע מגורמים פנימיים השייכים לקושי בשמירה על טווחי תנועה מספיקים של הירך בזמן הריצה, קושי בנשיאת משקל על רגל אחת, חולשה של המערכת המייצבת הלטרלית של האגן, קושי בארגון נכון של מרכז הגוף וחולשה של שרירי הגפיים התחתונות. גם גורמים חיצוניים כמו הנעלה לקויה, או משטח ריצה מאתגר במיוחד יכולים לגרום למצב זה.
כשבחנתי את מורן לראשונה הופתעתי לגלות כי ברך ימין שלה נמצאת במנח וולגוס מתקדם עם פרונציה ניכרת בכף הרגל- המשמעות של זה היא כי הברך נוטה לקרוס פנימה וכך גם הנטיה לדרוך יותר על פנים כף רגל ימין. על אף היותה של מורן רצה למרחקים ארוכים, המדורגת בקטגוריות כאחת מהראשונות בארץ, כאשר ביקשתי ממנה לבצע קפיצה על מדרגה גבוהה עם שתי הרגליים התקשתה מאוד. התרשמתי שעל מנת לצאת מהמעגל הזה שמורן נכנסה אליו נדרשת התערבות של עיבוד דפוסי תנועה, תוכנית חיזוק ממוקדת, עבודה על כוח מתפרץ ושיפור נשיאת המשקל על רגל אחת כי הרי הריצה מורכבת מקפיצות מרגל לרגל במשך הרבה מאוד זמן. אז…. צללנו למים והתחלנו לעבוד. אנחנו נפגשות פעמיים בשבוע לתרגולים ממוקדים ובין לבין מורן מקבלת תוכנית עבודה בבית שתשמור על רצף מתפתח אשר יאפשר לה לפרוץ קדימה. כל זאת נעשה במקביל לאימוני הריצה המתקיימים עד כה. אין לי ספק כי זו הדרך הנכונה עבור מורן. אנחנו ממשיכות לעבוד באדיקות 1-2 בשבוע והתוצאות מורגשות- כבר שופר השיא הקודם במרתון המבורג לפני כחודש ונקבעו יעדים חדשים!!!
שלכם,
אלה וינגרטן- מיי מוב