מהו שבץ?
אלה וינגרטן B.pt, M.Sc.pt
שבץ הוא אירוע בו המוח מותקף. הוא מתרחש כאשר נפגעת אספקת הדם למוח. עם הדם מגיעים גם חומרי הזנה וחמצן אל המוח, וכך גם מהם נמנע מלהגיע אל האזור הפגוע. הנזק עשוי להופיע בצורות רבות בתלות במיקום הפגיעה ובמשך הזמן מרגע הפגיעה ועד לטיפול בה. רוב התקפי השבץ נובעים מהפסקה באספקת הדם למוח-ISCHEMIC STROKE . החסימה יכולה לנבוע מקריש דם שנוצר באחד מכלי הדם המובילים ד ם למוח- Cerebral Thrombosis או מקריש דם או בועת אויר שנעים בזרם הדם מאזור אחר בגוף-Cerebral embolism . גורמי סיכון למצבים אלו יכולים להיות היצרות כלי דם כתוצאה מטרשת עורקים, מחלות כלי דם קטנים, מצבים לבביים שונים ואף קרע באבי העורקים במצבי טראומה שונים. כאשר מתרחש דימום בתוך המוח או מסביב לו, מדובר בשבץ הומררגי. זהו מצב פחות נפוץ ומתרחש כאשר אחד מכלי הדם בסביבת המוח נקרע- Intracerebral Haemorrhage . מצב זה יכול להיגרם מיתר לחץ דם, מצבורי עמילואיד בכלי הדם, מפרצת בכלי דם- הידקקות של דופן כלי הדם עד כדי כך ששינויי לחץ דם עלולים לקרוע את הדופן. מצב נוסף הנקרא -TIA- Transient Ischemic Attack אשר נקרא גם מיני שבץ- מצב זה דומה בביטוייו לשבץ אך משך הופעת הסימפטומים בו הוא פחות מ-24 שעות,ולעיתים הם אף נעלמים לחלוטין. למרות שמדובר באירוע קצר מועד וזמני, כך שהחסימה נעלמת מעצמה, מדובר בנורית אזהרה אשר מודיעה כי הסיכון ללקות בשבץ נוסף הוא גבוה יותר. סימנים לזיהוי שבץ: ראיה מעורפלת פתאומית, איבוד ראיה בעין אחת או בשתיהן ,ירידה בתחושה או חולשה חזקה או שיתוק –בפנים, בזרוע או ברגל בצד אחד של הגוף, קשיי דיבור כלליים או בלבול כללי,כאב ראש פתאומי עז, לא שגרתי. סחרחורת, איבוד ש”מ או נפילה בלתי מוסברת, הפרעה קיצונית בבליעה. בארה” ב משנת 2008 ,שבץ מוחי ירד להיות גורם מספר 4 למוות במקום מקום 3. וזאת הודות לתוכנית רב מימדית, מערכתית שעסקה במניעה ובטיפול טוב יותר בפרק הזמן המיידי לאחר הופעת השבץ. (Ralph,L. Sacco et al 2013,American heart and American stroke associations ). הסיכוי לחלות בשבץ מכפיל את עצמו בכל עשור מעל לגיל 55.
קצת אפידימיולגיה:
• In the UK – כל 3.5 דק מתרחש שבץ.
• לגברים סיכון גבוה פי 4 ללקות בשבץ מנשים, אך הם חווים זאת בגיל מבוגר יותר.
• ע”פ ארגון השבץ הלאומי בבריטניה- כל שתי שניות מישהו ברחבי העולם חווה לראשונה שבץ ועד גיל 75 1/5 נשים ו-1/6 גברים יחטוף שבץ.
• ב-2010 היו קרוב ל-17 מיליון התקפי שבץ “בפעם הראשונה”.
• בארץ לוקים מידי שנה 13,000-15,000 איש.
• שכיחות שווה בארץ בין גברים לנשים אך נשים נוטות להיפגע מכך קשה יותר.
זיהוי מוקדם מציל חיים!!!!!!
הפגיעה לאחר שבץ:
• טונוס שרירי לא תקין.
• קושי בביצוע תנועות רצוניות.
• פעולת Co-Contraction בשרירי הגוו.
• השפעה על קואורדינצית שרירי נשימה.
• ירידה בתפקוד מוטורי.
• היחלשות שרירית.
• מגבלה משמעותית בתפקוד בחיי יום יום.
• דפוס נשימה משתנה עקב מגבלה בתנועתיות בית החזה.
• ירידה בנפחי נשימה.
• ירידה בסטורציית חמצן.
• חולשת שרירי שאיפה.
• נטייה לסיבוכים נשימתיים.
• סיכון לאספירציות.
• Sanghee Juu et al ,Chan-Woo Nam et al.(2015 KOREA )
שיקום נשימתי בחולים לאחר שבץ:
הפגיעה בקורטקס המוטורי ובמסלולים הפיראמידיאלים בחולים לאחר שבץ מובילה לסימנים קליניים כגון טונוס שרירי לא תקין וקושי בביצוע תנועות רצוניות-אלו עשויים לגרום לפעילות Co-Contraction בשרירי הגוו. לסימפטומים אלו יש השפעה שלילית על קואורדינציית שרירי הנשימה ובכלל, וכמו כן התפקוד המוטורי בצד הפגוע יורד משמעותית, ונובע בין היתר מחולשת שרירים,אובדן תנועה וקואורדינציה, דבר אשר מוביל למגבלה משמעותית בתפקוד בחיי היום יום. שיקום פונקציונאלי משפיע בצורה משמעותית על התפקוד הפיזי, הנפשי ואיכות החיים של המטופלים. שיקום נשימתי הינו חלק ממהלך השיקום הכולל והוא עשוי להיות מושפע באופן ישיר ובלתי ישיר מתנועות גו. בגלל שינוי בדפוס נשימה וברמות הסטורציה של החמצן , חולים אלו מציגים התעייפות מהירה במהלך התרגול, חולשת שרירי שאיפה ונטייה לסיבוכים נשימתיים.הליקוי הנשימתי יכול להיגרם מחולשת שרירי נשימה ולהעלות את הסיכון לאספירציות ואף לשבץ נוסף.(2015 Sanghee Juu et al ). Chan-Woo Nam et al. (2015 KOREA ) מצאו במחקרים שונים כי תרגול מגוון המורכב מתרגול אירובי, שיפור תנועתיות טוראקלית ותרגילי חיזוק יכולים לסייע בשיפור תפקודי נשימה. מחקר זה בקוריאה בדק 45 נבדקים לאחר שבץ אשר חולקו לשלוש קבוצות. 16 גברים, 22 נשים, טווח גילאים 52-74 . קבוצת המחקר1 שביצעה תרגילי ייצוב עמוד שדרה צווארי, ביצעה Cervical flexion בשכיבה על הגב בשילוב מכשיר ביופידבק,אשר היה מחובר לכרית מלאה אוויר, והלחץ על הכרית המושפע מכובד הראש נמדד, כאשר ככל שתרגלו זאת יותר, הלחץ על הכרית הצטמצם. כמו כן ביצעה תרגילי נשימה :ביצעה תרגילי שאיפה כנגד התנגדות חיצונית לחיזוק שריר הסרעפת, ונשיפה בשפתיים קפוצות לתוך בלון. הנבדקים התבקשו להניח יד אחת על הסטרנום ויד אחת על הבטן ולהתרשם מתנועת הבטן אל עבר היד בשאיפה ו”בריחת “הבטן מהיד בנשיפה. הנבדקים הונחו לא לבצע תנועה בסטרנום. וכמו כן ביצעה תרגילים קונבנציונאליים כמו שיפור טווחי תנועה, חיזוק ,אימון הליכה למשך 30 דק ושווי משקל. קבוצת המחקר ה-2 ביצעה את תרגילי הנשימה עם התרגול הקונבנציונאלי וקבוצת הביקורת ביצעה תרגול נשימה עצמוני לאחר שקיבלו הוראות חד פעמיות מפיזיותרפיסט. המחקר הראה כי ה-FVC ( Forced Vital Capacity ) השתפר בכל הקבוצות, כמו כן ה-MIP (Maximal Inspiratory Pressure ) השתפר בכל הקבוצות אבל בצורה המשמעותית ביותר בקבוצת המחקר ה-1. אחת הבעיות במחקר זה היא שההתערבות ארכה רק 6 שבועות ולא ביצעו מעקב נוסף. כמו כן העובדה כי קיבלו הנחיה בזמן תרגול הנשימה לא להזיז את הסטרנום מרמזת על כך כי למעשה התבקשו הנבדקים לא להזיז את בית החזה, וזאת בניגוד לממצאים שהציג המחקר ,כי תנועתיות טוראקלית עשויה לשפר את תפקודי הנשימה. כחלק מהמחקר לשלב תרגול נשימתי כדי לשפר בחולים לאחר שבץ את איכות החיים, ADL וביצוע תרגילים שונים, נבדקה האפשרות של שילוב משחקים המבוססים על נשימה בנוסף לשיקום הנשימתי הקונבנציונאלי. נעשה שימוש במכשיר Breathing plus אשר מיוצר בסלובניה, ומכיל אביזר המתאים לראש המתאמן ומחובר למשחק מחשב ייעודי. ברגע שהמשחק מתחיל, הגשש אשר ממוקם באביזר הראש מזהה את נשימת הנבדק אשר למעשה היא זו שיוזמת את התחלת המשחק-בתלות בלחץ הנשימה שמייצר הנבדק ובקצב המחזור הנשימתי שלו. דוגמאות למשחקים שמכילה האפליקציה- ניפוח בלון, הטסת עפיפון, מטוס, תחנת רוח וכו’. המשחק מכיל אינפורמציה לגבי נפחי השאיפה ונשיפה של הנבדק. המחקר הכיל 38 נבדקים אשר חולקו לקבוצת מחקר שביצעה בנוסף לתרגול הקונבנציונאלי גם את משחקי הנשימה וקבוצת ביקורת אשר ביצעה רק את התרגול הקונבנציונאלי .(2015 Sanghee Juu et al ). המחקר מצא כי לאחר תקופת תרגול של 5 שבועות, 5 ימים בשבוע, 30 דק ביום -ניכר שיפור בתפקוד הנשימתי בחולים לאחר שבץ הן בנפחי הנשימה והן בכוח שרירי הנשימה. האבחון הנשימתי נעשה על ידי ספירומטר.