פרקינסון
נכתב ע”י דנה לוי פיזיותרפיסטית בעלת תואר B.P.T- עובדת בקליניקה “מיי מוב”.
מחלת הפרקינסון נחשבת למחלה הנוירולוגית ניוונית השנייה הכי נפוצה, כאשר היא רק מעט פחות נפוצה ממחלת האלצהיימר שבמקום הראשון. היא תוקפת 1% מהמבוגרים שמעל גיל 60 והשכיחות עולה עם הגיל. הסבירות היא שישנם גורמים סביבתיים וגנטיים למחלה.
המגבלה התפקודית כתוצאה ממחלת הפרקינסון היא משמעותית מאוד ומשפיעה רבות על חייהם של החולים ועל משפחותיהם. בעקבות הסימפטומים ההולכים ומתגברים של המחלה ישנה ירידה ביכולות התפקוד היום יומיות, ירידה בעצמאות ובעקבות כך ירידה באיכות החיים.
המגבלות הנ”ל במחלת הפרקינסון נגרמות כתוצאה מסימפטומים שונים כגון- ברדיקינזיה (איטיות בתנועה), ריגידיות (שינויים בטונוס השרירים), רעידות, חוסר יציבות ושיווי משקל לקוי. כל אלו מובילים ישירות לכך שבהדרגה, אורח החיים של החולים בפרקינסון הופך ליושבני ולא פעיל בעיקרו. פעילות גופנית היא חשובה עבורם בכדי לשמר ולשפר את התנועתיות, היציבה ושיווי המשקל בקרב המטופלים.
Alessandro Carvalho 2015
לרוב בפרקינסון יינתן טיפול תרופתי ו/או ניתוחי. הטיפול התרופתי שנחשב היעיל ביותר בעיקר עבור הסימפטומים המוטוריים הוא ה- LEVODOPA, שניתן במינונים שונים לפי המלצת הרופא בהתאם למצבו של החולה ומידת התקדמות הסימפטומים של המחלה.
במחלה ישנו מצב של מחסור בדופמין בעקבות מוות של תאי דופמין ב- substantia nigra שנמצא בגזע המוח, LEVODOPA משפיעה על רמות הדופמין במוח וכך מסייעת לטפל בסימפטומים של המחלה. אך בפועל, טיפולים תרופתיים אלו לא תמיד יעילים מספיק.
Barbara S. Connolly 2014
מחקרים רבים מראים שישנו קשר בין כמות הפעילות הגופנית שמתבצעת במהלך חייו של כל אדם לבין הסיכוי לחלות בפרקינסון. הם מציינים בעיקר שתי תקופות עיקריות בהן חשוב להיות פעיל והן – גילאי 35-39 ובסוף החיים. מעבר לכך שפעילות גופנית היא בעצם טיפול מונע למחלה, היא מעכבת את התדרדרותה. בנוסף, פעילות גופנית מאטה את השינוי וההרס שמתרחש בתאי הדופמין במוח במידה מסוימת ומשפרת את התפקוד של אזור אחר במוח- הגרעינים הבזליים שאחראים גם על השליטה והפקודות המוטוריות. Thierry Paillard 2015
טיפול אקטיבי בפרקינסון הכולל פיזיותרפיה ופעילות גופנית, הוא בעל חשיבות ויתרונות רבים והכרחי לשלב אותו ביחד עם הטיפול התרופתי הנ”ל. פעילות אירובית הוכחה כיעילה וחשובה כחלק מהפעילות הגופנית של החולים בפרקינסון, אך יש לשלבה יחד עם אימונים שמטרתם לחזק ולשפר מבחינה תפקודית ומוטורית גם ע”י כך שהם משפיעים על הפלסטיות של המוח.
בנוסף, כמובן שתרגילים לשיפור שיווי המשקל והיציבה הם קריטיים במקרה של פרקינסון ויש לשים עליהם דגש באימונים. צריך להתאים את האימון כך שמטרתו תהיה להביא לשיפור היציבות בתפקודים שלקויים אצל כל מטופל אינדיבידואלית. Sarah Klamroth 2016
אין מרשם אחד לאיזו פעילות יש לבצע במקרה של פרקינסון, אך ללא ספק יש צורך לשים דגש על שילוב של פעילות אירובית שמתלווה לאימוני כוח, אימונים בסגנון של טאי צ’י למשל, שיווי משקל ושיפור קואורדינציה. כל אלו יתרמו לכך שהמצב הקיים יישמר או אף ישתפר מבחינת תפקוד מוטורי וקוגניטיבי גם יחד. Thierry Paillard 2015