שווי משקל

Task –specificity of balance training / Louis-Solal Giboin,Markus Gruber et al Human movement science 2015

אלה וינגרטן B.pt, M.Sc.pt

 

רקע

 

“שיווי משקל”-מושג נפוץ העולה בהקשר שיקום ומניעת פציעות, מניעת סיכון לנפילות באוכ מסויימות,אימון פונקציונאלי, אימון ספורטאים ועוד.

האם אנו יכולים להתאפיין ביכולת שווי משקל כללית טובה, או האם מדובר ביכולת תלוית מטלה?

שאלה שתשפיע על המלצות תרגול בתחום זה כמו גם על כתיבת מחקרים ובניית מבחנים אשר בודקים שיווי משקל.

 

לטענת החוקרים-לא נמצא מאמר שענה על השאלה האם שווי משקל הוא יכולת תלוית מטלה.

סיבה עיקרית לדעתם-לרוב נבדקה קבוצת תרגול אחת, והיה הבדל גדול בין המשימה עליה התאמנו לבין המשימה עליה נבחנו.

מטרת המחקר

לבדוק האם שיווי משקל היא יכולת תלוית מטלה ספציפית או יכולת כללית טובה.

למשל האם אדם שמצליח לשמור על שווי משקל כשעומד על צד A של הבוסו, בהכרח ידגים שווי משקל טוב גם שיעמוד על צד B של הבוסו.

היפותזת החוקרים הייתה כי אימון משימת שווי משקל אחת יוביל לשיפור מדדי ביצוע רק באותה משימה ספציפית ולא במטלות אחרות עליהן לא התאמנו.

 

שיטת המחקר:

40 משתתפים

12 נשים,28 גברים גילאי 25-29 שנים. בריאים ללא פגיעות גפה תחתונה בשנתיים האחרונות, או מחלות המשויכות לפגיעה בש”מ.

ללא ניסיון קודם באימוני שווי משקל.

בתקופת המחקר, התבקשו להימנע מקיום אימונים דומים.

עברו 4 מבחנים:

עמידה על רגל אחת על מכשיר פלטה לא יציב הפועל על קפיצים, פעם במישור פרונטלי ופעם במישור סגיטאלי.

עמידה על רגל אחת על מכשיר עץ אשר אתגר את שיווי המשקל דרך בסיס תמיכה מאוד קטן, תוך ניסיון לשמור את המכשיר אופקי פעם במישור סגיטאלי ופעם במישור פרונטאלי.

 

המשתתפים ביצעו 4 סטים של כל מבחן למשך 20 שניות.

רמת וכמות הסטיות מהמישור האופקי נמדדה בס”מ בתלות בזמן על הפלטה, ומדידת  סטיית מעלות בתלות בזמן נמדדה על ה-TILT BOARD  . לפני ואחרי האימונים.

לאחר מכן הנבדקים חולקו ל-3 קבוצות-

קבוצת ביקורת שלא התאמנה לאורך התקופה,ושתי קבוצות שהתאמנו פעמיים בשבוע, 15 דק כל  פעם במשך שבועיים-האחת על הפלטה, ואחת על מכשיר העץ הצר.

בשני המקרים האימונים התבצעו רק במישור הפרונטאלי- מצד לצד.

 

תמונות A-D מתארות TILT BOARD שבתחתיתו בלוק עץ.המטרה הייתה לשמור על הלוח בפוזיציה אופקית בעמידה על רגל אחת.

תמונות E-F מתארות פלטה המורכבת ממשטח נע אשר מחובר לקפיצים ממתכת המשככים את תנודותיו.מה שמחזיק אותה באמצע הוא אלקטרומגנט. כשמכבים את המגנט הפלטה נוטה 5 ס”מ לכיוון אותו מציין החץ.

המטרה היתה לצמצם את תנודות הפלטה אשר נוצרו הן משחרורה והן מתנודות הנבדק עצמו בעמידה על רגל אחת, מהר עד כמה שניתן.

 

לאחר האימונים כל המשתתפים חזרו שוב על אותם 4 מבחני שיווי משקל.

אילו ש”מ היה מרכיב כללי-אז ללא תלות במשטח עליו התאמנו או במישור התנועה נצפה לראות שיפור כלשהוא במבחנים שהמתאמנים לא תרגלו(בודאי ביחס לקבוצת הביקורת).

אם ש”מ הוא מרכיב ייחודי למטלה– נצפה לראות שיפור אך ורק על המשטח והמישור בו הנבדקים תרגלו.

פירוט תוצאות המחקר

התוצאות מצביעות על כך ששיווי משקל הוא בעיקר ייחודי למטלה.

שיפור ניכר נמצא במטלה שתורגלה בקרב שתי הקבוצות. כלומר- אלו שתרגלו על הפלטה, שיפרו את ביצועיהם על הפלטה, וכנ”ל לגבי מכשיר העץ.

לעומת זאת , כמעט ולא נמצא שיפור כאשר שיווי המשקל נבדק על המכשור אותו לא תרגלו במשך אותה תקופה.

 

שווי משקל לא רק תלוי במשטח אלא ברובו תלוי מישור תנועתי.

השיפור של הקבוצות היה בעיקר במישור אותו תרגלו.

כן חלה העברה בין מישורית קלה בקרב אלו שתרגלו על הפלטה- זאת אומרת ,חל שיפור קל ביכולת שלהם לשמר שיווי משקל במישור הסגיטאלי, על אף שלא תרגלו מישור זה.

לעומת זאת, תוצאה דומה לא נמצאה בקרב משתתפי מכשיר העץ.

על אף משך האימונים הקצר, ניכר שיפור של מאות אחוזים במטלות שתורגלו.

 

שאלות שעלו מהמחקר:

1.למה לתרגול ש”מ יש השפעות כה ספציפיות על המטלה שתורגלה אפילו שמשתמשים באותו מכשיר, או מתבצעת בדיקה זהה לש”מ מבחינת משטח ומישור?

2.מדוע קיימים הרבה מחקרים שמראים כי אימון ש”מ משויך לשיפור בביצועי מטלות אחרות שלא תורגלו, או אפילו מטלות שונות לגמרי?

 

באימון ש”מ ניתן לשפר מרכיבים אחרים כמו כוח, פרופריוספציה ומרכיבים פיזיקליים נוספים אשר יכולים להיות הסיבה העיקרית לשיפור במדדים במשימות אותן לא תרגלו.

נקודה זו יכולה להיות משמעותית במיוחד באוכ מבוגרת או אוכלוסיית מטופלים.

מגבלות המחקר-

המחקר נערך במשך שבועיים-משך זמן אשר עשוי לא להספיק על מנת לפתח מיומנויות אותן ניתן היה להעביר למשימות שווי משקל אחרות.

אף על פי כן יש לציין כי חלק מהנבדקים לא שיפרו את ביצועיהם גם לאחר 3-4 אימונים. נתון אשר עשוי לרמוז כי גם תקופת אימונים ארוכה יותר לא הייתה משפרת את ביצועיהם.

 

ספציפיות באימון שיווי משקל-בסיס פיזיולוגי אפשרי:

אימון משימת שווי משקל יעודד למידה מאוד ספציפית במערכת המוטורית על פי

SCHUBERT ET AL. 2008

יש הטוענים כי ש”מ ושליטה יציבתית תלויים במערכת מולטי סנסורית, אשר מורכבת ממספר תת מערכות הנתונות לשליטה היררכית.

 

השערת החוקרים הייתה כי בהתאם למשימת שווי המשקל המבוצעת, תגוייס אותה תת מערכת ספציפית, וכי השליטה במערכות אלו על ידי מבנים סופרה ספינלים תהיה שונה.

לכן,תרגול משימת שווי משקל ספציפית יפעיל רק תת מערכת ספציפית אחת המגוייסת תחת השליטה ממבנים סופריורים המתאימים.

 

WINTER, PATLA AND FRANK (1990)   הסיקו כי הסינרגיה היציבתית הנוצרת על ידי מערכת העצבים היא תלויית מטלה וכיוון ההסטה .

מסקנה זו התבססה על מחקרים רבים אשר הראו אסטרטגיות שונות ודפוסי הפעלת שרירים שונים כאשר השוו-

עמידה יציבה ללא פרטורבציה.

שמירה על שליטה יציבתית בזמן פרטורבציה.

שמירה על שווי משקל בזמן ביצוע תנועה רצונית.

שמירה על שווי משקל בזמן ביצוע תנועה רצונית תוך כדי פרטורבציה.

סיכום הדיון ומסקנות-

שווי משקל הוא תלוי משטח ותלוי מישור.

בעבודה עם מטופלים שזקוקים לשיפור שווי המשקל, יש לשים לב בדיוק לסוג שיווי המשקל אותו הם צריכים לשפר ולדאוג לאמן יכולות אלו בהקשר לצרכיהם המיוחדים.

יש להתאים את מבדקי הש”מ למטלות אותן מתרגלים ולא לבחון ש”מ באופן כללי .

 

מקורות

Schubert ,M.Beck,S.et al (2008) Balance training and ballistic strength training are associated with task-specific corticospinal adaptation. European journal of neuroscience,27.

Deliagina,T.G., et al (2006) Neural bases of postural control. Physiology, 21.