אוסטאופורוזיס

אוסטאופורוזיס:

נכתב על ידי דנה לוי (B.pt ) פיזיותרפיסטית בקליניקת מיי מוב

אוסטאופורוזיס מוגדרת כמחלת שלד סיסטמית המאופיינת בצפיפות עצם ירודה והתדרדרות במצב רקמת העצם שמביאה אותה למצב שברירי ולסכנת שבירה.

האזורים הנפוצים לשברים אוסטאופורותיים הם- עמוד השדרה, הירך, שורש כף היד וראש עצם הזרוע.ניתן לראות בנוסף הופעה של שברים אוסטאופורותיים באגן, בצלעות ובחלקים המרוחקים של הירך והשוק.

השברים הנ”ל הם גורם משמעותי לתחלואה, שבר בירך למשל יגרום לכאב אקוטי וירידה תפקודית משמעותית, בנוסף הוא כמעט תמיד יגרור אשפוז ושיקום ממושך, בעקבות החלמה איטית.לעומת זאת שברים בחוליות עשויים לגרום לכאב וירידה תפקודית אך לעיתים הם יופיעו ללא סימפטומים משמעותיים כלל.

הערכה ואבחון: אבחון של אוסטאופורוזיס נעשה ע”י בדיקת bone mineral density(BMD).ישנן מספר שיטות להעריך את ה- BMD אך הנפוצה ביותר מבוססת על רנטגן שבודק את מידת הקליטה של העצם ונקראת DXA- Dual energy x ray absorptiometry.

בדיקה זו יעילה מכיוון שרנטגן קולט טוב ריכוז של סידן שהוא כמובן מרכיב משמעותי בעצמות. ה- BMD לרוב מתואר בתוצאות T  או Z שהן ערכים של סטיית תקן. תוצאות T  מייצגות את מספר סטיות התקן ב- BMD של הנבדקת ביחס לתוצאה הממוצעת בנשים צעירות ובריאות. אוסטאופורוזיס מוגדר כאשר התוצאה היא לפחות 2.5 סטיות תקן מתחת לתוצאה הממוצעת בנשים צעירות ובריאות כלומר 2.5- ומטה.

J. A. Kanis 2013

השיקולים למי לבצע את הבדיקות תלויים בפרופיל הסיכון לשברים של כל אישה. בארצות הברית למשל ההחלטה היא לבדוק כל אישה מגיל 65 ומעלה ובנוסף נשים צעירות שמידת הסיכון לשברים אצלן זהה  או גבוהה מזו שקיימת בקרב נשים מגיל 65 ומעלה ללא גורמי סיכון נוספים.

טיפול ומניעה:

טיפול תרופתי:

טיפול תרופתי יינתן על פי F. Cosman 2014לנשים לאחר המנופאוזה או גברים לאחר גיל 50 שמציגים את התנאים הבאים:

·         הופעת שבר בחוליות או בירך

·         T-score ≤−2.5 בירך או בעמוד השדרה מותני.

·         T-score between −1.0 and −2.5בירך או בעמוד השדרה מותני בנוסף לסיכוי גבוהה לשבר אוסטאופורותי בשנים האחרונות לפי אלגוריתם שניתן לחשב לפי קריטריונים אמריקאים.

קיימות תרופות שונות המוצעות כיום, חלקן נמצאו כמשפרות את רמת צפיפות העצם וחלקן משמרות את רמתו הקיימת. כל תרופה ניתנת בתדירות שונה- על בסיס יומי, חודשי או שנתי. ובאופן שונה- בבליעה, בהזרקה דרך הוריד או בהזרקה תת עורית.

ישנם מספר אמצעים בהם יש לנקוט בכדי למנוע ולטפל במצב של ירידה בצפיפות העצם בקרב האוכלוסייה הכללית:

• צריכת סידן וויטמין D באופן קבוע- מחקרים הראו שהשילוב של סידן וויטמין D יחד מסייע בהורדת הסיכוןלירידה בצפיפות העצם שבעקבותיה מופיעיםהשבריםהאוסטאופורותיים. זאת מכיוון שוויטמין D הוא בעל תפקיד חיוני בספיגת הסידן בגופנושמהווה מרכיב משמעותי במבנה העצמות.
•  אימון בנשיאת משקל וחיזוק שרירים- אימונים מסוג זה נמצאו כיעילים בשיפור ושימור צפיפות העצם במידה מסוימת. בנוסף על כך הם מסייעים לשיפור הזריזות, הכוח, היציבה ושיווי המשקל שעשויים להפחית את הסיכון לנפילות.דוגמאות לאימוני חיזוק שרירים הם למשל פילאטיס ,יוגה או אימונים עם משקולות. באימונים בנשיאת משקל הגוף ניתן לכלול ריצה, הליכה, טאי צ’י, ריקוד וטניס F. Cosman 2014. ניתן לראות שרוב הפעילויות הללו הן פעילויות אירוביות שגם כן נמצאו כאפקטיביות עבור נשים עם אוסטאופורוזיס Tayebeh 2013 Roghani.
• הימנעות מעישון סיגריות ושתיית אלכוהול מופרזת-  השימוש בטבק מהווה נזק חמור לשלד שלנו ולבריאותנו הכללית. שתייה של יותר מ-2 משקאות אלכוהוליים ביום תזיק משמעותית לעצמות ותגביר את הסיכון לנפילות.

 

בקליניקת מיי מוב מושם דגש על טיפולי פיזיותרפיה בגישה האקטיבית בשילוב פילאטיס שיקומי אשר מסייעים בשימור רמת צפיפות העצם , בחיזוק מערכת השלד שריר, ובמניעת הסיכון לנפילות על ידי עבודה על מרכיבי שיווי משקל, תחושת הגוף במרחב ,תרגול פונקציונאלי ועוד.