דלקות מפרקים:
נכתב ע”י דנה לוי פיזיותרפיסטית בעלת תוארB.P.T-עובדת בקליניקה”מיימוב”.
דלקות מפרקים הן בין הגורמים העיקריים למגבלה תפקודית בקרב מבוגרים, בעיקר בתפקודים כמו- הליכה, עליית מדרגות, ומטלות הבית. פעילות גופנית עשויה להפחית את הכאבים ולשפר את יכולת הניידות של הסובלים מהמחלה, אך למרות זאת, בפועל,רובם לא משתתפים בפעילות גופנית קבועה ביחס לשאר האוכלוסייה.
דלקת מפרקים מסוג אוסטאוארתריטיס היא מחלה ראומטית בין הנפוצות ביותר. היא פוגעת תחילה בסחוס המפרקי שבמפרקים השונים ולבסוף גורמת לכשל של מבנים נוספים במפרק כמו העצמות ובנוסף יתכנו קרעים בגידים וברצועות. אנשים עם אוסטאוארתריטיס מתקדם יסבלו מכאבים חזקים ומגבלה בתפקוד היום יומי. המחלה לרוב מופיעה אצל אנשים באמצע החיים או בגיל מבוגר יותר. Dr. Ali M. Alshami 2014
כשמדברים על אוסטאוארתריטיס של מפרק הברך או הירך, נמצא כי פעילות גופנית מותאמת מסייעת מאוד בהפחתת הכאבים ומשפרת את התפקוד הפיזי ואת איכות החיים. ניתן לומר על פי מחקרים שכל פעילות גופנית שתתבצע באופן קבוע תחת ניטור של אנשי מקצוע, תסייע לשפר את המדדים הנ”ל.הדגש בפעילות הגופנית יהיה בעיקר חיזוק שרירים, אימונים פונקציונליים ואימוני אירובי. השפעותיה של הפעילות הגופנית נבדקו בהשוואה להשפעות של משככי כאבים שונים אנטי דלקתיים לא סטרואידליים והראו כי היא מועילה יותר. בנוסף על כך, ההשפעות החיוביות של הפעילות המשיכו להתקיים במידה מסוימת עד כ- 6 חודשים גם לאחר הפסקתה.
Marlene Fransen2015
הטיפול באוסטאוארתריטיס הוא טיפול מולטידיסיפלינרי. הטיפול צריך לכלול טיפול תרופתי כלשהו, טיפול פיזיקלי ולעיתים גם מנואלי או אלקטרותרפיע”י פיזיותרפיסט, בנוסף יש צורך לשקול שינוי באורח החיים הכולל ירידה במשקל ופעילות גופנית קבועה. טיפול תרופתי כמו- כדורים אנטי דלקתיים,אופואידיים וזריקות של קורטיקוסטרואידים עשויים להפחית את רמות הכאב. אותה השפעה על רמות הכאב נמצאה גם כתוצאה מטיפול פיזיותרפי. ללא ספק המסקנה היא שיש לשלב בין אמצעי הטיפול השונים יחד בכדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר. ניתוח כלשהו יהיה מומלץ רק במקרה של ירידה תפקודית משמעותית, אך לפני שנשקול זאת יש למצות את הטיפול השמרני הנ”ל.Dr. Ali M. Alshami 2014
דלקת מפרקים מסוג נוסף היא דלקת מפרקים ראומטית. גם היא בין הדלקות הראומטיות והאוטואימוניות הנפוצות ביותר בקרב האוכלוסייה המבוגרת. היא משפיעה לרעה בעיקר על התפקוד היום יומי כולל בעבודה או במטלות הבית. במחלה נפגעים מספר רב של מפרקים.AMANDA M. HALL 2017
הטיפול המקובל למחלה כולל מספר אופציות תרופתיות- disease modifying antirheumatic drugs (DMARDs), תרופות ביולוגיות שונות ובנוסף נעשה שימוש במשככי כאבים ותרופות אנטי דלקתיות בשביל להקל על הכאבים. מלבד הטיפול התרופתי מומלץ לטפל גם בפיזיותרפיה ופעילות גופנית בכדי לשפר/ לשמר את תנועתיות המפרקים, את הכוח, הסיבולת האירובית, התפקוד הכללי ותחושת הרווחה האישית. בנוסף, ניתן להגיד שלאורח חיים יושבני ישנן השלכות שליליות על מצבם של החולים במחלה, אך כמובן ניתן גם לומר זאת בנוגע לכלל האוכלוסייה. במקרים רבים החולים בדלקת מפרקים ראומטית דווקא יציגו אורח חיים יושבני ולא פעיל בניגוד להמלצות החד משמעיות עבורם, זאת מכיוון שהם סובלים מכאבים רבים וחששות בנוגע לבחירת הפעילות הגופנית המתאימה עבורם מחשש שלא תזיק או תפצע אותם. חלקם מאמינים באופן מוטעה שפעילות גופנית תזיק למפרקים שלהם ותחריף את מצבם, אך ההפך הוא הנכון.
Serena Halls 2016
לסיכום, ניתן לראות שישנו דיון רחב בספרות אודות השפעת פעילות גופנית קבועה ומותאמת על מצבם של החולים בדלקות המפרקים השונות. ישנה הסכמה רווחת שההשפעה היא בעיקרה חיובית, כך שעל אף החששות או הקשיים שמלווים את החולים בדלקות המפרקים, עדיף עבורם שימצאו מסגרת מתאימה ומקצועית שתלווה אותם לאורך זמן בכדי לשמר ואף לשפר את מצבם התפקודי והגופני.
נכתב ע”י דנה לוי פיזיותרפיסטית בעלת תוארB.P.T-עובדת בקליניקה”מיימוב”.